הכרעת דין בתיק ת"פ 31400-03-11

כתב האישום:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של העסקת תושב זר, שאינו רשאי לעבוד בישראל - עבירה על סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן: "החוק").

על פי עובדות כתב האישום, ביום 20.6.10 בסמוך לשעה 6:18, העסיק הנאשם את מוחמד עבד אלרחים ת.ז. 987892866 (להלן: "התושב הזר"), בעבודות קטיף, על אף שלא היה מורשה לשהות בישראל. בפתח ישיבת ההוכחות הצהירה התובעת כי בנוסף לאישום הנ"ל, תעתור התביעה בסיכומיה להרשיע את הנאשם גם בעבירה של הלנת תושב זר -  עבירה על סעיף 12א(א) לחוק.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך שבמועד הנקוב בכתב האישום שהה התושב הזר בישראל שלא כדין ולא היה רשאי להיכנס לתחומי ישראל ולעבוד בה. עובדה זו אף עולה בבירור מתעודות עובד הציבור ת/5, שהוגשו בהסכמה לתיק בית המשפט. כמו כן, לא הייתה מחלוקת כי עד לסוף חודש מאי 2010 החזיק התושב הזר ברישיון כניסה ועבודה בישראל, במסגרתו רשאי היה לעבוד אצל הנאשם בעבודות חקלאיות. בנסיבות אלה, התמקדה המחלוקת בשאלה האם במועד הנקוב בכתב האישום הועסק עדיין התושב הזר על ידי הנאשם, או שמא, כטענת הנאשם, הופסקה עבודתו מיד כשפג תוקפו של אישור העבודה, כשלושה שבועות מוקדם יותר. לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שהובאו בפני שוכנעתי מעל לכל ספק סביר כי הנאשם העסיק והלין את התושב הזר ביום האירוע, ועל כן החלטתי להרשיע את הנאשם הן בעבירה שיוחסה לו מפורשות בכתב האישום והן בעבירת ההלנה שהתווספה במהלך שמיעת הראיות. להלן יובאו נימוקיי.

התשתית הראייתית:

חומר הראיות המצביע על אחריותו של הנאשם מבוסס במידה רבה על אמרות מפלילות שהשמיעו התושב הזר והנאשם עצמו בפני אנשי משטרה, ואשר תועדו בדו"חות הפעולה שערכו העדים הללו. המדובר בשלושה שוטרים, אשר השתתפו במועד הנקוב בכתב האישום במבצע יזום נגד תופעת השוהים הבלתי חוקיים באזור הישוב קדימה-צורן. אתאר בקצרה את תוכן הדוחות והעדויות שמסר כל אחד מהשוטרים הללו. לאחר מכן אפרט את הגרסאות השונות שמסר לאורך החקירה התושב הזר ולבסוף אתייחס לגרסת הנאשם.

תומר זעירי:

במועד הרלבנטי שימש זעירי מפקד השיטור הקהילתי באזור קדימה-צורן. את הנאשם הכיר לדבריו כתושב הישוב, וכן במסגרת פעילותו ההתנדבותית של הנאשם באגודה למען החייל. מדו"ח הפעולה ת/1 שערך עולה כי ביום 20.6.10 בשעות הבוקר נטל חלק במבצע האמור, ביחד עם 3 צוותי מג"ב. אחד הצוותים, בפיקודו של האני אלהוזייל, איתר 2 חשודים רוכבים על אופניים. בבדיקה שנערכה התברר כי אחד מהם, הוא התושב הזר שבנדון, שוהה בישראל שלא כחוק שכן תוקף האישור שלו פג ביום 1.6.12.

בתחקור שנערך לתושב הזר בשטח " הנ"ל מסר כי הוא עובד וישן אצל תושב קדימה מרחוב אלקלעי 22...". בעקבות זאת, נסעו השוטרים לכתובת הנ"ל ואיתרו את המעסיק - הוא הנאשם שבפני. מהדו"ח עולה כי: " לפי דבריו אכן השב"ח ישן אצלו בקראוון מאחורה ומועסק אצלו בקטיף וכי אין לו ברירה כי לא נותנים אישור לפועלים בענף הקטיף.". בנוסף: " הנ"ל הוביל אותי לקראוון מאחורה שבו ישנן 2 מיטות היכן שהשב"ח ישן.". על יסוד דברים אלה ביקש השוטר לעכב הנאשם לחקירה, אך מכיוון שהנאשם מסר כי הוא עומד לצאת לטיול של יומיים עם יחידת מג"ב שהוא מאמץ, נמסרה לו הזמנה להתייצב במשטרה לחקירה בגין העסקת והלנת שב"ח כעבור יומיים, עם שובו מהטיול.

פעולה נוספת שביצע זעירי הייתה עיכובו של התושב הזר לחקירה. בדו"ח העיכוב ת/2, תיעד השוטר את תגובת המעוכב לעיכוב במילים הבאות: " המעסיק שלי אשם לא אני. אני אמרתי לו שהאישור נגמר והוא לא חידש לי. אני חשבתי שהוא מחדש לי".

במהלך החקירה הנגדית הבהיר זעירי כי השיחות בינו לבין התושב הזר התנהלו בשפה העברית וכי הוא אינו דובר ערבית. עוד הסביר כי בעקבות התשאול בשטח, הוביל התושב הזר את השוטרים לבית הנאשם. העד עמד על כך ששמע במו אוזניו את הודאת הנאשם בהעסקת והלנת השב"ח, ועל כך שהנאשם הוא שהראה לו את הקרוואן ואת המיטות ששימשו בין היתר את התושב הזר. הוא כפר מכול וכול בטענה כי בדה דברים מליבו או תיעד בדו"חות אמרות שכלל לא נאמרו. עוד הבהיר כי אין לו כל אינטרס לפגוע בנאשם, או בלשונו: " אין לי שום דבר נגדו - נהפוך הוא" (עמ' 8 ש' 9-10 לפרוטוקול).

ג'רמי ברדוגו :

במועד הרלבנטי שימש ברדוגו כמפקד מחלקה ביחידת איתן של משמר הגבול. מדו"ח הפעולה ת/3 שערך במועד האירוע עולה כי במהלך הפעילות לאיתור שוהים בלתי חוקיים, הצליח לזהות חשוד רוכב על אופניים והורה לצוות שבפיקודו של האני אלהוזייל לבדוק את החשוד. בינתיים, המשיך לסריקות נוספות ביחד עם זעירי, אך כעבור מספר דקות חזר למקום לאחר שדווח לו כי תוקף אישור השהייה של אותו חשוד הסתיים לפני כ-20 יום. מדובר היה בתושב הזר ובבדיקת תעודותיו התברר כי החזיק ברישיון לעבוד בחקלאות אצל הנאשם בין השעות 5:00 ל-19:00, וזאת עד ליום 1.6.12.

ברדוגו מוסיף וכותב בדו"ח כי: " תחקרתי את החשוד בשב"ח בשטח, ענה לי כי הנו ישן ומועסק בישוב. החשוד הסכים והוביל אותי ואת המש"ק תומר לכתובת רחוב אלקלעי 22 קדימה השייך לפרטי המעסיק המופיע ברישיון עבודה. החשוד בשב"ח אף הוביל אותי לקרוואן מגורים השייך למעסיק הנמצא מאחורי בית המעסיק ופתח את הקרוואן באמצעות מפתח אשר היה ברשותו. החשוד בשב"ח והחשוד כמעסיק מודים במיוחס להם". במהלך החקירה הנגדית אישר העד כי אינו יכול להוסיף על האמור בדו"ח הפעולה, וזאת בשל פרק הזמן הנכבד שחלף מאז האירוע.

האני אלהוזייל:

במהלך שמיעת הראיות וויתר הסנגור המלומד על התייצבותו של העד הנ"ל לחקירה באולם בית המשפט, ועל כן הוגש בהסכמה דו"ח הפעולה ת/6 שערך העד ביום האירוע. מהדו"ח עולה כי ביום האירוע, במסגרת המבצע המדובר, התבקש העד לבדוק שני אנשים " אשר היו רכובים על אופניים, בדרכם לעבודה בשדה". לבקשת שוטרי מג"ב הציגו השניים תעודות, ומהן התברר כי האישור המתייחס לתושב הזר אינו בתוקף. בעקבות זאת שאל אלהוזייל את התושב הזר מהיכן הגיע, והוא ענה שהוא ישן בקדימה, נמצא כשבועיים בארץ והוא בדרכו לעבודה בשדה. במענה לשאלה מיהו מעסיקו, מסר התושב הזר את שמו של הנאשם. שמו של האדם הנוסף שנתפס עם התושב הזה היה מאמון אחרס, אשר החזיק אישור שהייה כדין ועל כן שוחרר באופן מיידי. התושב הזר, לעומת זאת, הועבר לטיפולו של ברדוגו.

עדות התושב הזר:

בטרם אתייחס לעדותו של התושב הזר בפני אציין, להשלמת התמונה, כי הוגשה גם האמרה הקצרה ת/4 שמסר ביום האירוע בפני אחד מאנשי מג"ב. מדובר באמרה שנרשמה על פני מסמך מובנה מראש שכותרתו "גיליון חקירת חשוד בעבירת שב"ח". המסמך מכיל 14 שאלות קבועות, להן מתבקש החשוד להשיב. במקרה זה מסר התושב הזר במענה לשאלות כי נכנס לישראל לעבוד וכי עבד בישראל בפרדס בקדימה אצל הנאשם.

בעדותו בבית המשפט, בניגוד מוחלט לדברים שנרשמו מפיו בדו"חות הפעולה של השוטרים כמפורט לעיל, טען התושב הזר כי עם פקיעת תוקפו של אישור העבודה, הודיע לו הנאשם כי הוא משוחרר ואינו עוד מועסק על ידו. לאחר מכן ועד לתפיסתו כעבור 20 ימים לערך, נשאר התושב הזר באזור קדימה, על מנת לחפש מקור פרנסה חלופי, ולן בלילות בבתים בבנייה באזור. לפני כן, בעת שעבד אצל הנאשם, נהג לחזור מידי יום ללון בביתו, ונכנס לישראל ולקדימה רק בשעות העבודה שהותרו לו.